חן נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'

פסק דין

רקע עובדתי:

1. התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף ובהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן: "החוק").

2. התובעת הינה ילידת 05/01/56, בעיסוקה מבקרת איכות בחברת שטראוס ובעלת חנות לדברי מאפה. בעת התאונה הייתה התובעת בת 52, ועתה הינה בת 57 שנים.

3. הנתבעת 1 הינה חברה ממשלתית המפעילה את התחבורה המסילתית בישראל. במועד הרלוונטי לתביעה הפעילה בין היתר רכבת שמספרה 07-094-000014. הנתבעת 2 ביטחה רכב זה והוציאה עבורו פוליסת ביטוח חובה.

4. ביום 31/12/07 נפגעה התובעת בתאונת דרכים בעת שנסעה ברכבת הנ"ל ךנוכח בלימת פתע של הרכבת.

5. כתוצאה מן התאונה נפגעה התובעת באזורי גוף שונים, בעיקר בידה השמאלית. התובעת הובהלה לחדר המיון של בית החולים "אסף הרופא" שם אובחנה חבלה בכף ידה השמאלית. ביום 14/01/08 אובחן שבר ברדיוס דיסטלי בידה השמאלית וידה טופלה בסד גבס. כשנתיים לאחר מכן ביום 21/12/09 כתוצאה מפגיעתה עברה התובעת ניתוח אמבולטורי לשחרור הגידים בידה בבית חולים "אסף הרופא". התובעת טוענת כי סבלה וממשיכה לסבול מכאבים עזים, הגבלות תנועה וחוסר תחושה בידה השמאלית. היא טופלה בקופ"ח ונזקקה לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק ולמשככי כאבים, ולטענתה, בעקבות התאונה הפכה לאישה מוגבלת בתפקודה, התלויה בעזרת הזולת.

6. הנתבעת 2 מודה בכיסוי הביטוחי עפ"י החוק. הצדדים חלוקים באשר לגובה הנזק.

הנכות הרפואית:

7. התובעת נבדקה ע"י מומחה בכירורגיה אורטופדית, ד"ר אליהו אדר, אשר מצא בבדיקתה חוסר תחושה בצד הגבי והכפי של אגודל יד שמאל, חוסר תחושה בצד הגבי של ה-Web הראשון וכן פחיתות תחושה בצד הגבי של האינדקס ובפיזור אולנריס. המומחה ציין כי לאור התיעוד הרפואי נגרם לתובעת בעקבות התאונה שבר בסטיילואיד של הרדיוס, והיא נותחה ביום 21/12/09 בשל מחלת דה קוירויין, אשר בהחלט סביר שהתפתחה בעקבות השבר הנ"ל. המומחה הסביר כי כתוצאה מסיבוך שכיח של הניתוח נגרמה לתובעת פגיעה בעצב הרדיאלי, והיא נותרה עם רגישות מקומית, הפרעה בתחושה וקשיים בתפקוד יד שמאל. עוד ציין המומחה כי ההפרעות העצביות הנוספות אותן מצא בתעלה קרפלית דו צדדי והפרעות התחושה בפיזור האולנרי אינן קשורות לאירוע החבלתי.

8. בהסתמך על קובץ תקנות המל"ל העריך המומחה את דרגת נכותה בשיעור 10% לפי סעיף 31(3) (1) לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה תשט"ז 1956), וזאת החל ממועד הניתוח, שנתיים לאחר התאונה.

9. בנוסף קבע המומחה כי יש להכיר באחוזי נכות זמניים כדלקמן:

100% נכות זמנית למשך חודשיים, מיום התאונה ועד ליום 23/02/08.

100% נכות זמנית למשך 3 שבועות לאחר הניתוח שעברה התובעת מיום 21/12/09 ועד 11/01/01.

10. ב"כ הנתבעות שלח למומחה הרפואי שאלות הבהרה בנוגע לאפשרות הפחתת הנכות הרפואית באמצעות ניתוח נוסף. המומחה הסביר בתשובתו כי אחוזי הכישלונות בניתוח הנועד לתקן ליקוי במקרה דנן הינו גבוה, וכי גם לאחר הניתוח תיוותר פגיעה עצבית בגובה הנכות הקיימת, ויתכן שאף תיוותר נכות בשיעור גבוה יותר.

בנוסף, במקרה דנן, לא נחקר המומחה הרפואי בחקירה נגדית על חוות דעתו, כך שהאמור בחוות דעתו לא נסתר.

המומחה הרפואי אשר בדק את התובעת, מונה ע"י בית המשפט, ולפיכך אין לו כל עניין לרצות את אחד הצדדים, וכל חוות דעת של מומחה נטולת פניות ואובייקטיבית, ולמעט מקרים חריגים, בית המשפט נוטה לאמצה.

בית המשפט עמד על מעמדו של המומחה בבר"ע (מחוזי חי') 776/06 רז נ' פרוינד (פורסם בנבו), 20/11/06):

"למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, והוא חב נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, עליו להיות נטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט".

וכן ברע"א 1858/08 הדר חב' לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל (פורסם בנבו 09/7/08):